מסמך זה מיועד לעזור לעובדי רשויות וליזמים בבחירת שיטת הפרדת האשפה במקור בבניינים רבי קומות.
הדייר הוא הגורם שיפריד את האשפה בפועל בדירתו. עליך לבחור שיטת שינוע האשפה מדירת הדייר אל חדר אצירת האשפה הראשי אשר נמצא בד"כ בחלקו התחתון של הבניין. להלן האופציות:
1. שינוע ידני של האשפה ע"י הדייר אל חדר אצירת האשפה הראשי. אופציה זאת גורמת לדיירים אי נוחות רבה ועשויה לגרום לחוסר רצון הדיירים לשתף פעולה בהפרדת האשפה במקור. אופציה זאת לא מקובלת לגמרי על הרשויות וגם היזמים פוסלים אותה ברוב גדול של הפרויקטים.
2. שינוע ידני של האשפה ע"י החברה המנהלת: הדייר יעביר את האשפה לחדר אצירת האשפה הקומתי, החברה המנהלת תעביר את האשפה לחדר אצירת האשפה הראשי. אופציה זאת דורשת:
2.1. שטח יחסית גדול לחדר אצירת האשפה הקומתי,
2.2. עלויות גבוהות לשינוע האשפה ע"י החברה המנהלת,
וגורמת לדיירים אי נוחות רבה עקב שינוע בלתי פוסק של האשפה בתוך הבניין + שימוש במעליות. ברוב גדול של הפרויקטים שיטה זאת נפסלת ע"י היזמים.
3. שינוע ע"י שוט אשפה רגיל: במקרה ונדרשת הפרדת האשפה במקור – כמות השוטים צריכה להיות ככמות הפרקציות הנדרשות.
3.1. היתרון: פשתות בישום.
3.2. החסרונות:
3.2.1. עלות אספקה גבוהה,
3.2.2. נדרש שטח יחסית גדול בתוך גרעין הבניין + עלות נוספת בביצוע השלד,
3.2.3. אין פתרון להפרדת האשפה ל- 3 פרקציות או יותר,
3.2.4. אין אפשרות בעתיד לשדרג ל- 3 פרקציות או יותר.
4. שינוע ע"י שוט אשפה חכם:
4.1. יתרונות:
4.1.1. עלות סבירה בהפרדה ל- 2 פרקציות,
4.1.2. עלות נמוכה בהפרדה ל- 3 פרקציות ויותר,
4.1.3. גמישות במתן פתרונות לשדרוג,
4.1.4. השטח אשר נדרש בקומות המגורים הוא כמו אצל שוט אשפה רגיל אחד.
4.2. חסרונות:
4.2.1. הדייר שיגיע לחדר פינוי האשפה הקומתי עם 2 שקי האשפה ביד יצטרך להכניס את השק הראשון לתוך השוט, להמתין מספר שניות לסיום צניחתו ולאחר מכן להכניס את השק השני. באחריות מתכנן מערכת בקרת השוט לקצר זמני ההמתנה.
4.2.2. באחריות מתכנן מערכת בקרת השוט לדאוג לחסכון באנרגיה.
המסקנה: אין כל ספק שבעתיד הקרוב בכל מבנה המגורים רב קומות יותקן שוט אשפה חכם. הדרישות הבסיסיות הן:
• נוחות לדייר בכלל וקיצור זמן המתנה של הדיירים בין פינוי פרקציות שונות של האשפה בפרט,
• הפרדה מירבית שואפת ל- 100%,
• חסכון באנרגיה (בניה ירוקה).
